טיול משפחתי פלוס – סלובקיה והונגריה, חלק ב.
03.09.19
טוב, אז בעיכוב קל, הנה מגיע החלק השני של הסיכום טיול שלנו לסלובקיה והונגריה.
בטוחה שאתם סולחים לי על העיכוב, בכל זאת, חזרנו בשיאו של החופש הגדול, מה שאומר קצת פחות זמן פנוי, קצת פחות זמן לעצמי, וקצת יותר (מדי) חום ולחות שלא איפשרו לי לשבת לחשוב ולכתוב.
אז, קצת להזכיר לכם, ביולי האחרון נסענו לטיול משפחתי עם המשפחה המורחבת של טל (בעלי), נסיעה שחששתי ממנה ובסופו של דבר, לאחר שהחלטתי מראש עם עצמי להנות, באמת נהנתי מאוד, וכך גם שאר המשפחה.
אם לא קראתם את החלק הראשון, תוכלו למצוא אותו כאן.
ברשותכם, לאחר ההקדמה הזו, אמשיך מאותה נקודה שהפסקנו 🙂
- לוז ומשפחה גמישות ולוז מתוכנן מראש
כשנוסעים כל כך הרבה אנשים לטיול ובמיוחד שהקבוצה הטרוגנית וכוללת גם הרבה ילדים, וזה לא משנה אם זה בארץ או במדינה אחרת, צריך להבין שני דברים חשובים.
הראשון – צריך לנסוע עם לוז מתוכנן מראש, וכמה שיותר אטרקציות, ואתרים – יותר טוב.
השני – הלוז הוא גמיש ונתון לשינויים.
אודה באמת, לא הייתי חלק מבניית הלוז כמעט בכלל. גיסתי, גילה, היא זו שתכננה את רוב הטיול ואנחנו די זרמנו. אני אמרתי לטל מראש שלא אהיה פנוייה לתכנן את הטיול הזה והוא נאלץ להבין (זה היה או זה או לא לנסוע, אז… )
כן עברנו על הלוז לפני הנסיעה, וכן הצענו רעיונות נוספים, אבל הקווים הכלליים של מה עושים בכל יום ואיפה היו ברורים מראש.
אז למה החשיבות של הגמישות לשינויים אתם שואלים? כי אני לא מאמינה שצריך לנסוע למקומות רק בשביל לסמן וי. אם נהנינו במקום מסויים, אפשר להשאר בו קצת יותר, ומצד שני אם פחות התאים לנסוע למקום שתיכננו – אפשר לוותר עליו.
כמו שכבר ציינתי בחלק הקודם, לי היה חשוב להתאמן בבוקר, והיה חשוב לי גם שהילדים ישנו וינוחו טוב. ולכן השכמות של שש – שבע בבוקר בשבילם לא היו רלוונטיות מבחינתי.
בימים שחזרנו מאוחר הודעתי מראש שהלוז של יום אחרי זה יתעכב, ובימים שהילדים כבר היו מוכנים מוקדם (אחרי שהפכו את כל החדר במלון), היינו יכולים לצאת לדרך מוקדם יותר.
עבודה מחול – הו. נקודה רגישה. כשאתה עצמאי, והעסק הוא רק שלך, ומבוסס על קשר בין אישי (מתאמנים ומתאמנות), האפשרות לצאת לחופש מוחלט, ב100%, היא מאתגרת.
אפשר להתבאס ולהתמרמר על זה, ואפשר להבין שאלו הם היתרונות והחסרונות של עבודה כזו, ושל עצמאית.
אז נכון, אני לא מנתחת מוח ולא הכל דחוף ברמה של חיים ומוות. אבל, כשיש לי מתאמני ריצה שעובדים איתי בשלט רחוק ועובדים לפי תוכנית אימונים שאני בונה להם – השגרת אימונים שלהם אמורה להמשך, גם אם אני בחופש.
כנל לגבי מתאמנות שמבצעות אימוני כוח ויש להן שאלות על האימונים שהשארתי להן לעשות כשאני בחופש. זה קצת מתסכל את הסביבה, אבל זה מה יש 🙂
3. שינה – מכירים את המשפט “בשמונה אתם במיטה ולא משנה מה” ? אז בחופשה, זה לא עובד ככה. לא בעיני לפחות. המנטרה היא – כל עוד נהנים, אפשר להמשיך (בגבול הטעם הטוב, כן? ) הכוונה היא שאם טיילנו, נסענו, הסתובבנו, ורק בשעה תשע התיישבנו לאכול ארוחת ערב, אז הילדים ילכו לישון באחת עשרה (רחמנא לצלן). וזה בסדר, כי כל עוד לא משכנו בכוונה בחוץ וכולם הסתובבו סובלים, אז מה רע? נכון, יכול לקרות שהילדים ירדמו במסעדה (וקרה, תציצו בתמונות בחלק א’), אבל יאללה, זורמים! כנל לגבי השכמה. אני, כמו שהבנתם לא ישנתי יותר כי רציתי להספיק להתאמן. אבל כל אחד ומה שעושה לו טוב !
4. ציוד לעצמנו ולילדים – מספיק בגדים, משחקים והפעלות, תרופות, הפעלות לטיסה. אני מגדירה את עצמי בתור אורזת טובה. (אפילו טל אומר! ) אבל לארוז לחמישה אנשים זה מאתגר. במיוחד כשצריך לשלם כסף על מזוודות. ויש שלושה בוסטרים לסחוב. ורק 2 זוגות ידיים מספיק חזקות לסחוב ציוד (יאיי! נסענו עם המשפחה המורחבת איזה מזל שיש תמיד איזה אחיין לזרוק עליו תיק )
אני תמיד בגישה של להביא קצת יותר, מאשר להתקע בלי. (מזכיר לי פרק של אדיר מילר. אבל זה באמת נכון !) נכון, תמיד אפשר לכבס, אבל אני לא כל כך אוהבת להתחיל להתעסק עם כביסות בחול, ולכן מעדיפה שיהיה ספיירים. מניחה שאם הנסיעה הייתה לחופשה ארוכה יותר, הגישה הייתה שונה.
אז הבאנו מספיק ציוד. בגדים, הנעלה, משחקים, יו ניים איט !
אבל הכל התחיל מרשימה מסודרת של ציוד. אגב, אם אתם רוצים אחת כזו – תרשמו לי למטה בתגובות ואשמח לעזור.
טיפים להורים לילדים קטנים –
תדאגו מראש לבקש מרשמים לכל התרופות ותקנו. ככה שאם חלילה יקרה משהו – יהיה לכם בשלוף. לא תמיד פשוט להשיג את התרופות בחול, במיוחד לא אם השפה המקומית היא לא אנגלית. כנל לגבי תרופות שלכם.
ומשחקים – זה סופר דופר חשוב. שיהיה להם לטיסה, לזמן המת בשדה תעופה, ובכלל לרגעים שרוצים קצת לתת להם להרגע.
5. תמונות –
לצלם לצלם לצלם.
מי שעוקב אחריי באינסטגרם יודע שאני חובבת סטורי דגולה. אחת המתאמנות אפילו התפלאה שאמרתי לה שנסענו רק לשבוע. היא טענה שלפי הסטורי זה היה נראה יותר.
אז כן, אני אוהבת לשתף, אבל גם אוהבת לצלם. נופים, חוויות, רגעים, אנשים. זה הזיכרונות שלנו בסופו של דבר.
זה כיף לצלם וכיף גם להצטלם. ובואו, זה לא כמו פעם שכל תמונה היינו צריכים לפתח, היום יש מיליון מקצי שיפורים (שגורמים לכל סשן צילומים להיות ארוך יותר לפחות פי שתיים, אבל היי, זה חלק מהכיף).
6. חזלש – זהו. חזרנו לארץ. חוזרים לשגרה. נשמע פשוט, לא? אז לא.
בין אם יש ג’ט לג או לא, ימים של טיסות, ולפעמים גם הימים אחריהם הם מתישים. משהו בלחץ האוויר במטוס, בכמות האנשים, בשעות ובאנרגיות שמבזבזים על כל התהליך הזה הוא מתיש.
אני תמיד אומרת שלחזור בריא מטיסה זה בונוס ענק, בסוף אתה נמצא במקום סגור עם מלא אנשים…ומספיק שיעול אחד מכל אחד כדי להשאיר בחלל האוויר איזה ממתק בדוגמת שפעת. טוב טוב, היפוכנדריות אף פעם לא עזרה לאף אחד.
חוץ מזה, אני גם אוהבת לסיים לסדר את המזוודות והכביסות באותו יום שחוזרים, וזה גם מתיש.
טיפ ששמעתי ממישהו ואמרתי ששווה לאמץ – אם אתם מטיילים במקום שיש בו שירותי כביסה – שלחו את הבגדים למכבסה יום לפני הנסיעה. ככה תחזרו לארץ עם מזוודה מסודרת, נקייה וריחנית, ולא ערימה גרביים ותחתונים סרוחים, סגורים בשקית כדי לא להסריח את הבגדים שנשארו נקיים.
אז זהו, כאן תם סיכום הנסיעה שלנו!
היה כיף And to many more!
אשמח לשמוע תגובות, שאלות או כל דבר שיש לכם להגיד. רוצים לראות עוד תמונות? תכתבו לי ואולי אוסיף פוסט נפרד רק של תמונות
ספטמבר וחזלש נעים לכולם
