בלוג

שחררו את השעון שניה

אם יוצא לכם להגיד את המשפט הזה מדי פעם: “היום אני יוצא/ת לריצה קלה, קצב 6, 10 ק”מ”

יש מצב שאתם מפספסים בענק את חשיבות הריצה הקלה. 

זה מאוד הגיוני שקצב 6 הוא קל עבורכם ואולי אפילו קצב 5. אבל אולי יום אחד זה 5:50 ויום אחד זה 6:30? או 7 ו8 ? מה זה משנה המספר? 

קצב קל מוגדר כזה שאנחנו יכולים להמשיך לרוץ בו ללא תחושת קושי או מאמץ ויכולים לעבור את מבחן הדיבור.
כלומר – יכולים לנהל שיחה קולחת תוך כדי.
כמובן שגם המרחק משמעותי ועבור מי שרץ 10 ק״מ בריצה הארוכה שלו, 10 ק״מ, גם בקצב נוח, יהיו מאתגרים.

ריצה קלה לרוב תהיה איטית יותר בלפחות דקה לכל קילומטר ריצה בהשוואה לריצה המהירה שלנו.
לדוגמא, מי שרץ 10 ק״מ ב50 דקות (קצב 5), יצטרך לרוץ על קצב 6 לפחות בשביל שזו תהיה ריצה קלה עבורו.

אז איפה הבעיה בעצם?
ההיצמדות לקצב. למספר. ליעד מסויים בריצות הקלות, כאילו הוא תורה מסיני (זה אגב נכון גם לאימוני איכות אבל על זה נדבר בהמשך).
מה עם מה שהגוף רוצה? וצריך? ומרגיש…
מה עם לעבוד לפי דופק? או רחמנא לצלן לפי תחושה?
הגוף שלכם באמת יודע מה נכון עבורו.
ואם תדחפו חזק מדי בריצות הקלות – לא יהיה לכם כוח לעבוד כמו שצריך באימוני המהירות.
אז מה עשינו בזה?

ומה יקרה אם יופיע לך על השעון קצב 7?
את מי את מנסה להרשים?
למה זה כל כך משנה?

אגב, גם בריצות הארוכות – רוב הזמן אתם צריכים להרגיש *יחסית* נוח. אני רואה רצים מסיימים ריצות של 20 פלוס מותשים, גמורים, ומזה – יקח להם יותר זמן להתאושש. 

אז למה?

בעיני לרצים חובבים יש 3 מטרות עיקריות בריצה
1. להמשיך לנהל אורח חיים תקין ובריא במקביל לריצה
2. להמשיך לרוץ ולהנות מזה, ללא סבל
3. להשתפר בריצה

לרוץ את הריצה הקלה שלנו בהתאם לאיזשהו קצב או מספר שהחלטנו שצריך להיות, יכול לפגוע בשלושתם.
כי מה יקרה אם היום במקרה הגוף יותר עייף, מותש, ועוד לא התאוששנו מהריצה הקודמת שלנו?
אנחנו ננסה להלביש על גוף כזה קצב שהוא מהיר מדי עבורו לאותו יום, נפגע בהתאוששות שלנו, נאריך את זמן ההתאוששות שלנו וכתוצאה ישירה נגיע לאימון איכות הבא שלנו לא מוכנים ולא מאוששים.
זה לוז-לוז סיטיואיישן.

יש כמה דרכים לדאוג שאת הריצות הקלות תרוצו באמת לפי תחושת הגוף, ואגב, לא תמיד זה יתבטא בדופק אלא לפעמים בתחושה. הדרכים האלה לא תמיד פשוטות או נעימות, אבל אם הריצה שלכם חשובה לכם – לפחות תנסו 🙂 

1. לא לרוץ ריצות קלות עם חברים שרצים מהר מכם. הריצה הקלה שלהם ושלכם היא לא אותו קצב, וסביר שתרוצו מהר מדי.
2. לרוץ בלי שעון (!) להחליט שאת הריצה הזו אתם עושים לפי זמן – ולא להפעיל את השעון בריצה ורק להסתכל על השעה. ממש כמו פעם לפני שהיו שעוני ה GPS. אם קשה לכם מאוד שהריצה לא מדודה – תפעילו שעון ומיד תעבירו למסך השעה או הדופק.

תזכרו – ריצות קלות מאפשרות זמן רגליים, משפרות את הנפח האירובי שלנו ועוזרות להתאוששות, אם מתבצעות נכון. לא שווה? וזה ווין – ווין כי גם נהנים בריצה וגם מרוויחים ממנה. 

מה דעתכם? 

בהצלחה !