מתחטבים ונהנים

עבודה קשה - משתלמת

I work hard for these abs

I work hard on these abs. And legs & butt. And arms and back

אני עובדת קשה על הגוף שלי. יש שיגידו קשה מאוד, יש שיגידו קשה מדי. יש שיגידו "תזהרי לא לקרוע את עצמך". אבל זה הגוף שלי. ותמיד לאנשים יהיה מה להגיד. אז אני עושה מה שטוב לי.

ויש שיגידו - מה היא עפה על עצמה? קצת צניעות לא הזיקה לאף אחד. וזה נכון. אבל אני גאה במה שהשגתי. ורוצה לשתף אתכם. כי אני יודעת שעם עבודה קשה - כל אחד יכול. צריך להחליט, ולעשות.

ואני יודעת שלפני כמה חודשים הייתי במקום אחר. לא הייתי מרוצה. ואמרתי לעצמי - "היי.. זה לא פייר. את קורעת את עצמך באימונים, מנסה לשמור על תזונה, אבל פשוט לא מרוצה". הייתי מסתכלת במראה ומתבאסת.

שלמרות כל המאמצים שעשיתי, משהו לא עבד. אז החלטתי לשנות. אז כן, יש דרך מאוד ברורה לרדת במשקל, אחוזי השומן וההיקיפים. צריך להוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים. אבל יודעים מה? אין דרך אחת להגיע לשם. יש הרבה דרכים ולכל אחד ואחת - הדרך שלו.

ואגב, יכול להיות שבתקופות שונות בחיים יתאים לאותו אדם משהו אחר. אז אחרי הרבה שנים בפליאו על שלל גווניו (פליאו רגיל, דל פחמימות, קטוגני, אפס פחמימה ושוב פליאו רגיל), הבנתי שזה כבר לא עובד לי. שאני צריכה מתכון אחר להצלחה. וזה בסדר, יש כאלו שהפליאו מתאים להם בול. וזה מעולה. כי זו באמת תזונה טובה. עד שזה לא עובד :)

אז אחרי חשיבה מרובה החלטתי לעבור לתזונת הזון. ובעזרת ענת אשר (או הפייסבוק שלה כאן) המהממת, הגעתי למקום שמרגיש לי נכון. וטוב. ובריא. וחטוב. אני מסתכלת במראה ואני מרוצה. טוב, מרוצה יחסית. תמיד נרצה יותר - יותר רזה, יותר חטוב, יותר חזק, יותר מהר.

אז אני מרוצה יחסית וזה מספיק טוב!

אבל אני גאה במה שהשגתי. ולא רק בגוף ובמראה החיצוני. גאה בעובדה שהחלטתי לעשות ועשיתי. גאה שאני לא מוותרת אפילו שלפעמים זה הכי פשוט וקל.(תמיד בחמש בבוקר נניח..)

גאה שאני רצה יותר מהר מבעבר ושאני יותר חזקה.

גאה שאני עוזרת לאנשים אחרים - להגיע ליעד שלהם. לרוץ יותר. או יותר מהר. להרים יותר - יותר כבד או יותר חזרות. להתחזק, להתחטב. לא לוותר לעצמם. לעזור ולגרום לקום מוקדם כדי להספיק להתאמן לפני שהם הולכים לעבודה כי הם יודעים שבערב פשוט לא יהיה להם כוח.

אני עובדת קשה. ודואגת שגם המתאמנים שלי יעבדו קשה. כי גוף חזק, בריא וחטוב הוא תחזוקה יומיומית. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. אי אפשר להוריד רגל מהגז, כי שרירים וכושר גופני צריכים עבודה מתמשכת.

אז כל עוד יש לכם כוח לתת גז - אל תורידו את הרגל מהגז.

אז כן, אם זה לא מתאים לי באותו רגע - אני אסרב לכפית מקינוח. אפילו אם ממש תרצו שאקח ואחלוק איתכם, ולא תבינו מה הבעיה לקחת כפית אחת. ולפעמים זה כן יתאים לי ואקח כפית. או אולי שתיים (אבל לא יותר).

ואל תשאלו אותי למה אני קמה בשעות הזויות או הולכת לישון מוקדם. כי אתם כבר יודעים את התשובה. זו הדרך שלי להגיע לתוצאה שאני רוצה ולתוצאה שטובה לי. זה מה שעושה לי טוב. (וגם למשפחה ולילדים שלי - כי אמא טובה היא אמא שטוב לה)

נכון, יש לזה מחיר. אני לא יכולה לראות סדרות בבינג' עד אמצע הלילה ולזלול צ'יפס בלי חשבון. ורוב הסיכויים שאני לא אוותר על אימון אלא אם זה יום מנוחה שלי שהגדרתי מראש. וסיכוי קלוש שאני אלך למסעדה ואתפנק על שניצל עם פירה מפוצץ בחמאה. אבל אני כן אוכל המבורגר עם חצי לחמניה אם ארצה כשאחליט, או שווארמה עם סלט ליד, או סושי וסשימי עם כוס יין, או כל מנה אחרת שמתאימה לי. וטובה לי.

ובינינו? יותר טוב לי ככה. 

אתם רוצים לרדת במשקל, היקיפים ואחוזי שומן - תקפידו על תזונה, אימוני התנגדות (כוח) ואימוני אירובי. בסדר הזה.

כן. קראתם נכון. אירובי בסוף. תבנו מסת שריר, שתעבוד בשבילכם שאתם נחים. ותכניסו פחות ממה שאתם מוציאים. המשוואה פשוטה. 

אני כאן - כמו תמיד. לכל שאלה, תהייה או ספק.