שבת מורנינג יום יפה

או: ביזנס אנד פלז'ר?

05.10.19


שבת. 6:00. מסתכלת לשעון בלבן של העיניים ומתלבטת.

בד"כ ימי שבת מיועדים לריצה הארוכה השבועית. ואם לא לארוכה, אז לפחות לריצה קלה לבד או  ריצת פטפוט קלילה עם חברה.

אבל לאחרונה, יצא לא מעט פעמים שקצת יותר קשה לי לקום מוקדם בשבת.

אז אני מאלתרת. הולכת לרוץ על מסילה במכון, או לאימון משולב של כוח וריצה במכון שאני מאמנת, כי גם לי כיף לפעמים לכבות את הראש וללכת להתאמן אצל מאמנים אחרים.

ואם כל אלו לא מסתדרים לי, אז אני יוצאת לרוץ בערב (ברירת מחדל אחרונה, כי אני כאמור, אדם של בוקר)

ותנו לי לסבר את האוזן, מוקדם אצלי פירושו השכמה בין ארבע ורבע בבוקר (הכי מוקדם, בינתיים לפחות) לחמש בבוקר (הכי מאוחר) באמצע השבוע.

לקום אחרי 6 בבוקר זו פריוויליגיה שאפילו בחופש אני לא כל כך מכירה.

ותנו לי להוסיף עוד אנקדוטה חשובה – אני לא **חייבת** לרוץ בשבת, או באופן כללי בכל יום.

יש לי ימי מנוחה. ויש לי גם הרבה מאוד ריצות קלות.

ומי שמכיר אותי גם יודע שריצה היא לא כלי קיזוז עבורי. מעולם לא הייתה וגם לא תהיה. אני רצה כי אני אוהבת לרוץ. וברגע שהיא תהפך לכלי קיזוז כדי "להזדכות על קלוריות של ארוחה" – פה תגמר מערכת היחסים האוהבת בינינו.

מה גם שבואו נודה על האמת ונסביר במספרים –  אדם השוקל 60 ק"ג, ישרוף 60 קלוריות לכל קילומטר ריצה. ולכן אדם סביב המשקל הזה, ישרוף סביב 600 קלוריות ל10 ק"מ.

אז אם חרגנו ואכלנו עוגות ומיני טופינים, בכמות גדולה, נצטרך לרוץ "קצת" (הרבה!) יותר משעה כדי לקזז אותם. ולכן, אם חשוב לכם לשמור על המשקל או לרדת – אסטרטגיית הקיזוז הזאת היא לא נכונה. והדרך היא פשוט להקפיד על תזונה.

אבל היות ואני לא דיאטנית ולא מתיימרת להיות כזו אני מעדיפה לא להכנס לנושאים האלו, ובכלל... זו לא מטרת הפוסט J

אז חזרתי לנושא המקורי, שבת בבוקר.

לאחרונה התחלתי לזייף בהשכמות, ואולי מעבר לעייפות השבועית המצטברת, זה מזג האוויר שמשתפר ומתקרר (בבקרים המוקדמים ובערב בינתיים), ומאפשר לי לצאת לרוץ קצת יותר מאוחר בבוקר ולא לסיים את הריצה בצבע עגבניה ובמראה של שחיינית שסיימה את צליחת הכנרת.

אז היום התעוררתי בפעם הראשונה בחמש וחצי, והתלבטתי.

אבל הרגשתי עייפות וחזרתי לישון.

ושוב הצצתי לשעון בשש, ושש וחצי והתחלתי להתעורר לאט, בהליכה איטית ובעיניים עצומות אל עבר הקפה של הבוקר.

ובשעה 6:45 התיישבתי לי עם כוס קפה שחור ותמר (הגו-טו שלי לפני ריצות בוקר).

התחלתי להתארגן כשפתאום צבא של שלושה גמדים נעמדו בסלון מולי, ועוד לפני שהתחיל היום, כבר נשמעו קולות של "אמא משעמם לי", "אמא, אני רוצה מים" "אמא, טלוויזיה" ועוד.

תכננתי לצאת, ולהשקיט (שלא לומר להשתיק) אותם ולצאת לי בשקט לפארק לרוץ, ולחזור הבייתה.

אבל משהו בי הרגיש לא טוב עם להשאיר אותם עם שלל נשנושים ומסכים בזמן שאני הולכת לרוץ.

והחלטתי לקחת סיכון ולנסות לשלב בין השניים. כלומר בין הארבעה – הריצה שלי ושלושת הילדים.

והצעתי להם שנלך לפארק הרצליה, אני ארוץ במעגלים (של בין קילומטר לשניים לסיבוב) והם ישחקו במתקנים.

הם כבר גדולים ויכולים להיות במתקנים לבד, וגם קבענו נקודת מפגש בה יחכו לי אם יצטרכו משהו.

ידעתי שיש פה סיכון והלכתי מוכנה למצב שלא אוכל לרוץ בכלל.

או כמו שאייל שני אמר – ידעתי שזה יכול להיות כשלון חרוץ או הצלחה מסחררת.

ידעתי שאם זה יצליח, זו תהיה תחילתה של ידידות נפלאה ושל אפשרות טובה לימי שבת בבוקר.

וגם, על הדרך דוגמא אישית טובה וחינוך לספורט ע"י מעשים ולא רק ע"י דיבורים.

אז הגענו לפארק בשעה רבע לשמונה (לא ייאמן שסופסוף אפשר לצאת לרוץ בחוץ בשעה כזו!), הילדודס קיבלו הנחיות איפה להיות ואיפה לפגוש אותי אם יש בעיות, ויצאתי לדרך.

מה אני אגיד לכם, לא רק שהיה לי אימון מעולה, בדיוק כמו שתכננתי, (למי שמתעניין האימון היה 2 ק"מ חימום ואז 4 פעמים 1 ק"מ מהיר – 500 מטר בינוני, תכננתי גם על 2 ק"מ שחרור, אבל זה באמת היה כבר בקשה מוגזמת J ), הילדים שיחקו יפה ולא הפריעו לי, פרט לפעם אחת שבאו למסלול ובדיוק הייתי בריצה בקצב שמאפשר לי לזרוק יותר מחצי מילה.

אחרי הריצה הלכנו לטייל קצת בפארק ולחפש ציפורים (ידעתם שפארק הרצליה הוא בכלל שמורת טבע?), לעשות קצת תרגילי כושר במתחם הכושר בפארק, לשחק במתקנים ובחול, וקינחנו בארוחת בוקר כייפית בקפה גן סיפור. שזה בכלל בית קפה כייפי עם תפריט מגוון, עשיר וטעים!

הרגשתי מאושרת (ולא רק בגלל האדרנלין והאנדרופינים מהריצה) ומסופקת.

מהריצה בכלליות, מהריצה המוצלחת בפרט, מהילדים העצמאיים שעל הדרך עשו קצת ספורט בעצמם, מעצם העובדה שנתתי לטל לישון עד מאוחר, ומעצם זה שיצאנו יחד ונהננו בשבת בבוקר מחוץ לבית.

קצת התבאסתי שלא חיכתה לי בסוף המשאית עם המדליות, אבל לא נורא. כנראה הם שומרים שבת.

חבל שעונות מעבר לא כאן להשאר קבוע!

שתפו אותי בתגובות במקומות שאתם אוהבים לבלות את שבתות בבוקר עם הילדים או בפעילויות ספורטיביות משותפות.